<h1>ראב"ן סימן רס"ד</h1>
<h2>דף מ.</h2>
[חולין נ"ח ע"ב] תנן התם בעלת ה' רגלים או שאין לה אלא ג' הרי זו בעלת מום, ואמר רב הונא לא שנו אלא שחסר ויתר ביד הם הראשונים אבל חסר ויתר ברגלים האחרונים טרפה הוי דכל יתר כנטול דמי ובכל אחד יש לומר הוא היתר והוי כנטול והרי הוא חסר רגל. ונראה לי דאי איכא לאותו היתר היכרא כגון שהאחד עומד במקומו והשני שלא במקומו דאע"ג דכנטול דמי אותו היתר כשירה דלאו חסר הוא. וכן אם [לא] מגיע האחד [על הארץ] לא הוי רגל דלא מהלך עליה אלא הוי כמין תלתול בשר וכשירה. ואם למטה מן הארכובה [הנמכרת עם הראש יוצאים שני רגלים אפילו מגיעים לארץ כשרה דלא מטרפה בהכי אם ניטלה, ואם למעלה מן הארכובה יוצאין ונוגעין בארץ] ומהלכת על שניהם כנטול דמי וטריפה, ואם אין מגיע לארץ הוי כתלתול בשר ולא רגל ולא מיטרפא.
